יעקובסון נ' יסודות יניב בע"מ ואח'

החלטה

בטענת המשיבה 2 לחוסר סמכות עניינית

1.המבקש הגיש תביעה נגד המשיבה 1 (להלן – יסודות), בקשר לנזקים קיימים בדירה שהוא רכש ממנה ובקשר לאכיפתו של הסכם בוררות שביניהם.

המשיבה 2 (להלן – עו"ד בירן) ייצגה את המבקש באותה תביעה.

המבקש ויסודות הגיעו להסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק-דין (להלן – הסכם הפשרה).

הסכם הפשרה נותר אצל עו"ד בירן, כאשר – לטענת המבקש – הובטח כי יישלח לו עותק ממנו.

המשיבות מכחישות זאת וטוענות, כי המבקש הסכים לכך שהסכם הפשרה יישאר בידי עו"ד בירן, על-מנת לשמור על סודיותו, והמבקש לא יקבל העתק ממנו.

2.בתביעה זו עותר המבקש, להורות למשיבות למסור לו עותק של הסכם הפשרה.

לטענתו, יסודות הפרה תנאי מתאי ההסכם, המחייב אותה לשלם את דמי ההשבחה שיוטלו על הדירה שנרכשה.

המשיבות מתנגדות לבקשה מהטעם הנזכר.

3.בפתח הדיון טענה עו"ד בירן לחוסר סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה.

לטענתה, היא מחזיקה בהסכם הפשרה כנאמנה של הצדדים, ומשום כך חל על העניין הנדון חוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן – חוק הנאמנות), ובית המשפט המוסמך לפי חוק זה הינו בית המשפט המחוזי (סעיף 37 לחוק).

המבקש טוען כי העניין הנדון כאן אינו מענייני הנאמנות הנדונים לפי חוק הנאמנות, ולכן יש לקבוע את הסמכות העניינית לגביו על פי שווי הנושא.

מוסיף המבקש, שמאחר ודמי ההשבחה שהוטלו, שלמען אכיפת תשלומם על יסודות מבוקש קבלת עותק ההסכם, עומדים על סך של כ-20,000 ₪, הרי שהסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום.

4.הצדק עם המבקש.

סעיף 1 לחוק הנאמנות מגדיר את מהות הנאמנות כך:

"נאמנות היא זיקה לנכס שעל-פיה חייב הנאמן להחזיר, או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת".

קיימת מחלוקת בספרות המלומדים ובפסיקה בשאלת מהות הזיקה הנדרשת להגדרת הנאמנות על פי חוק הנאמנות: האם הנאמנות נוצרת על ידי הענקת בעלות בנכס ואילו העברת שליטה בנכס שאין עימה בעלות אינה מספיקה לשם יצירת נאמנות (יהושע ויסמן, "אבני נגף בחוק הנאמנות", עיוני משפט ז 282), או שגם הקניית הרשאה לפעול בנכס דייה ליצירת נאמנות (שלמה כרם, נאמנות, עמ' 7-10, 99-105).

לסקירת המחלוקת בשאלה זו, ראו:

ה"פ (מחוזי ת"א) 548/06 ארנון נ' פיוטרקובסקי (כב' הנשיא גורן, 2009, פורסם בנבו, סעיף 17 לפסק הדין);